עוד יום עבודה שמסתיים מאוחר מהרגיל. הרכב קר, אני בדרכי הביתה, והשעה כבר כמעט 23:00. חן מתקשר לשאול לשלומי ומתי אני חוזרת הביתה. איזה בעל

את האמת", איתן אמר בחצי ייאוש חצי כעס, "כלום לא עוזר. שלא תביני לא נכון, אני באמת אוהב את אשתי, אבל לא משנה מה אני

יונים, כן יונים… הרשו לי לקחת אתכם למטאפורת היונים יונת השלום, אך כשאני שומעת את המילה יונה, השלום לא עולה לי, בוא נגיד שהאסוציאציה שלי

בדרך הביתה דנה העירה לאורי הערה קטנה. לפחות בעיניה היא הייתה קטנה ותמימה בעיניו, לעומת זאת, היא נשמעה כמו ביקורת. הוא לא אמר כלום באותו

"ככה לא מתמודדים" אמרתי לבני, שנמצא כרגע בשיאו של גיל ההתבגרות. זה קרה בדיוק כשנכנסנו לרכב לנסוע הביתה אחרי שהוא ברח באמצע שיעור קיר הטיפוס