יונים, כן יונים…
הרשו לי לקחת אתכם למטאפורת היונים
יונת השלום, אך כשאני שומעת את המילה יונה, השלום לא עולה לי, בוא נגיד שהאסוציאציה שלי היא לא כ"כ חיובית 😊
לשלשת אין סופית וערמות של ענפים מעשרות קני יונים מפורקים שיום יום אנו מפרקים ומנקים.
אנחנו כבר מכל עשור סובלים מבעיית היונים. ולא רק אנחנו, כל שכינינו ומכרנו בתוך הקלחת הזאת. ניתן ממש להגיד שמלחמה הוכרזה עליהם כבר די ממזמן.
כעת, מה עושים כשיש בעיה? רוצים לפתור אותה, וכמו שהראש המתמטי של בעלי עובד.." "אז מתחילים לחשוב על הכל, כל פתרון אפשרי
ומה לא עשינו…
ציידים היו פה, מלכודות, וריחות מוזרים, ספריים שונים, ינשופים ועורבים, זה אפילו הגיע למצב שהגענו כבר למחשבה שאולי נהרוס כבר את הבית, נשבור את הקירות עם כל הבליטות הארכטיקטוניות (שעות של שיחות עם האדריכל שלנו) ונבנה את ביתנו מחדש בלי אדני החלונות.
וכבר שנים רבות בין ניסיון לניסיון היונים מנצחות מבלי למצמץ בכלל. הבעיה לא נפתרה והן ממש מחרבנות עלינו תרתי משמע.
ובנימה נעימה זו, איך כל זה מתקשר לזוגיות? כי גם בזוגיות ישנם לא מעט קונפליקטים שלא ניתנים לפתרון באופן מהיר ומיידי וכן הם לא נעימים והכי גרוע אנחנו יוצאים למלחמת כוחות עליהם.
חלק מהקונפליקטים נפתרים במהרה, אחד מבני הזוג משתכנע או שפשוט מגיעים להסכמה. חלקם נפתרים כי אחד מבני הזוג מה שנקרא מוותר ומעניק מתנה לבן זוגו. אך ישנם אותם קונפליקטים שאין, פשוט אין להם פתרון, לפחות לא כזה שנמצא בקו האופק. קונפליקטים אלה גרים בביתנו ובזוגיות שלנו שנים. אז מה עושים? מחליטים "שהחיים אינם בעיה שיש לפתור, אלא הרפתקה שיש לחיות" כמו שמורתי הדי שלייפר אומרת.
ברגע שאנחנו מסכימים לחיות ולהיות במלוא הנוכחות בטוב ובשלום כאשר כל אחד מבני הזוג (וכן זה אפשרי ) מביא הסתכלות אחרת שמפרה את הזוגיות וכל אחד יכול לתת מקום וכבוד לשוני של האחר, הכבוד מוליד אהבה וכך משהו חדש צומח ופתרונות יצירתיים צצים ונולדים.
והנה עבר מעל עשור ולבסוף הגענו לפתרון היצירתי שלנו.
הוא לא יפה כל- כך וצורת הגימור שלו לא מושלמת וסימטרית, אך יוסי שלנו הצליח לפתור זאת עם קצת רשת ברזל ותושייה שלו וזה מושלם בשבילנו 😊
ואולי, בעוד זמן מה, קונוטציה חיובית על יונת השלום תחזור לה וכשנראה או נשמע את יונת השלום נוכל פשוט לומר לה – שלום.
